האופן בו אנו בוחרים להתנייד הוא בעל משמעות רבה ולהיבטים
שונים של חיינו.
-איך יתנהל היום שלנו, עד כמה תהיה בו תנועה ועד כמה יהיה בו זמן של "בחוץ"
-איך יגדלו ילדינו ועד כמה יוכלו להיות עצמאיים ולהנות מחופש במרחב
-איך יראה המרחב ובאיזו מידה יהיה שוקק ובעל קנה מידה אנושי?
לקחנו על עצמנו לעורר תהייה, להעיר שאלה, לסדוק את קלות הדעת בה אנו נוקטים בכל האמור להזזת הרכב הפרטי. תחילה למרחקים קצרים ובהמשך גם למרחקים ארוכים. והרי חלקנו ואולי אפילו רובנו הפסקנו להתייחס בקלות דעת לשימוש בשקית ניילון חד פעמית כשאנו עורכים קניות.
תנועת הגענו ברגל שמה לה למטרה להשיב תנועה לשגרה ולמרחב ולהפחית שימוש ברכב הפרטי על ידי עדוד לפעולות קטנות ופשוטות, כאלה שניתן לאמץ בקלות. נפעל:
-לעדוד הגדלת טווח ההליכה לגן/לבית הספר/למקום העבודה על ידי בחירה מודעת של חנייה רחוקה.
-לעדוד להרחבת מנעד האפשרויות שנלקחות בחשבון בכל האמור בהתניידות
-לקידום תפיסה שמחזירה את הולך הרגל לקדמת הבמה. הולך הרגל כחולייה חיונית לרחוב ולשכונה. הולך הרגל כמי שמציע באופן התניידות שלו חלופה בריאה וידידותית לסביבה.