"... נסו לחנות רחוק. את הדרך למכונית תעשו עם ילדיכם בהליכה.
אם יהיה קר תרגישו את הקור. אם יהיה חם תרגישו את החום."
את הריטואל הזה רובנו מכירים: אוספים בחטף את התיק, ממהרים
לעבר הדלת, יוצאים מהבית עם המפתחות של המכונית ביד. תוך
דקות אנחנו ליד ההגה, יוצאים לאסוף את הילדה משיעור פסנתר
במתנ"ס, או לפגוש חברה שגרה במרחק שני רחובות.
החיבור שלפניכם עוסק במידה רבה ברגע הזה. מנסה להכניס
לרצף הפעולות האוטומטי שלנו כוונה, מחשבה, בחירה, מתוך רצון
להזמין את הקורא למחשבה על כוחו של הרגל. הרגל שקנה את
מקומו בשגרה ובמרחב.
אם התהייה לגבי הדרך שבה בחרנו להתנייד כבר קיימת אצלך, או
המחשבה שמשהו השתבש בדרך כבר הבליחה בהזדמנויות שונות
– הטקסט בספר תומך בתהייה זו, וממקם בתוך השיח הסביבתי
שאלות שקשורות לתלות שלנו במכונית ולאופן ההתניידות שבחרנו.
הספר שולח אלומת אור אל עבר נושא ההתניידות, שעל אף
השלכותיו העמוקות על תחומים רבים ושונים בחיינו, העיסוק בו
מועט ודליל, והמודעות אליו עדיין מאוד נמוכה.